Archives
-
ביקורת ופרשנות 49-50
Vol. 49 (2025)יצירתו של טוביה ריבנר היא תופעה יוצאת דופן בתולדות השירה העברית המודרנית: היא התהוותה בשתי ספרויות במקביל, ובעברית ובגרמנית כאחת זכה ריבנר להכרה כמשורר “מקומי”. ואף על פי כן, ריבנר העברי כמעט שלא נודע לקוראי הגרמנית, וריבנר הגרמני כמעט שלא נודע לקוראי העברית.
גיליון כפול זה של ביקורת ופרשנות מבקש להשלים לראשונה את הפער הזה, בקובץ המוקדש כולו ליצירת ריבנר. המאמרים בגיליון בוחנים את יצירתו לצד הדיאלוג המתמשך בין התרבות העברית לתרבות הגרמנית, ומתוך בירור סוגיות מרכזיות בחקר הספרות והתרבות: הגירה תרבותית, תרגום ותרגום עצמי.
ייחוד נוסף ביצירתו של ריבנר הוא תנועתה המתמדת — לא רק בין תרבויות ושפות, אלא גם בין סוגי מדיום. ריבנר היה גם צלם כישרוני וחד־הבחנה, ומדור מיוחד בגיליון מוקדש לצילומיו, באוצרותו של גיא רז.
בין אוצרות הגיליון נדפסים בו לראשונה חילופי מכתבים בין טוביה ריבנר לש״י עגנון, שההדירו גדעון טיקוצקי ועדו ניצן. רבים מן המכתבים, שהופקדו בספרייה הלאומית, עוסקים בתרגום יצירות עגנון לגרמנית בידי ריבנר — תרגומים שהייתה להם תרומה מכרעת לזכייתו של עגנון בפרס נובל לספרות.
-
ביקורת ופרשנות
Vol. 46 (2020)ספרות ילדים ונוער - פואטיקה, לשון, היסטוריה, אתיקה
למן ראשיתה מילאה ספרות הילדים העברית תפקיד מפתח בהנחלת הלשון העברית ובהטמעתם של ערכי לאומיות וציונות בקרב דור העתיד. גדולי סופרינו ומשוררינו כתבו ועדיין כותבים לילדים: ח"נ ביאליק, אשר ברש, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, תרצה אתר, דוד גרוסמן ומאיר שלו הם מהבולטים שבהם, אך כמובן לא היחידים. חרף זאת, ספרות הילדים עמדה תמיד בצילה של הספרות היפה למבוגרים, וכמוה גם חקר ספרות ילדים לא קיבל את מעמדו הראוי בחוגים לספרות באוניברסיטאות.
בגיליון זה של 'ביקורת ופרשנות' כונסו שנים-עשר מאמרים, שכל אחד מהם מאיר זווית ייחודית של ספרות הילדים העברית והיהודית במאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת , מההיבטים הפואטיים, הלשוניים, ההיסטוריים והאתיים. ביחד מתגבש אנסמבל של קולות מחקריים, הנותנים ביטוי למזרח ולמערב, לארץ ישראל ולתפוצות, לחילוניוּת ולדתיוּת, שעשוי לתרום תרומה משמעותית לשיח ולמחקר העכשווי אודות ספרות ילדים.
-
בקורת ופרשנות
Vol. 45 (2017)קריאות בשירה העברית
קובץ המחקרים 'קריאות בשירה העברית' מציע שורה של מחקרים בפואטיקה, באסתטיקה ובהיבטים בינתחומיים בשירה העברית מימי הביניים, ההשכלה העברית ועד לשירה העברית המודרנית בדורות האחרונים.
המחקרים מוגשים בסדר כרונולוגי של תקופות בשירה העברית, ממצאים חדשים בפרוזודיה של ימי הביניים, בשירת הבקשות, הסליחות ובפיוט בכלל, עיון בספר שיריה הראשון של המשוררת רחל מורפורגו, מיפוי פעילותו התרבותית של זאב ז'בוטינסקי ועבודתו הבלשנית. בתחום השירה העברית החדשה בארץ-ישראל יוחד מחקר לאלכסנדר פן, ומדור מיוחד הוקדש לעיונים בשירתה של לאה גולדברג. לקובץ זה כונסו מבחר מאמרים על שירה עברית בשנות הששים ואילך, דן פגיס, אבות ישורון, זלדה, חזי לסקלי ויונה וולך. -
בקורת ופרשנות
Vol. 44 (2012)הזמר העברי: פואטיקה, מוסיקה, היסטוריה, תרבות
קובץ המאמרים 'הזמר העברי , פואטיקה מוזיקה, היסטוריה, תרבות' מצטרף למחקר הפורה שהתפתח בשנים האחרונות אודות הזמר העברי. ששה-עשר המאמרים שנכללו בו נכתבו על-ידי חוקרים בולטים בתחומי מחקר מגוונים: בתחום חקר התרבות וההיסטוריה הארץ-ישראלית בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה, בתחום חקר המוזיקה והפזמון ובתחום חקר הפואטיקה והלשון. אופיו הרב-תחומי של הקובץ נובע בראש ובראשונה מטיבו הייחודי של הזמר העברי, כיצירה אמנותית, אשר מתממשת באמצעות קהל מבצע, ומצרפת עשייה מוזיקלית וספרותית-אמנותית מובהקת עם ביצוע בעל מאפיינים חברתיים ותרבותיים.
קובץ המאמרים כולל שלש חטיבות: שתי החטיבות הראשונות ערוכות על פי רצף כרונולוגי, למן ראשיתו של הזמר העברי ועד לאחר הקמת המדינה, ומוקדשות לתופעות ייצוגיות ולמשוררים בולטים בפרקי זמן אלה, ביניהם נתן אלתרמן, נעמי שמר, חיים חפר, אהוד מנור ועוד. החטיבה השלישית דנה בתופעות עקרוניות בחקר הזמר העברי ובמקורות השפעותיו, שאינן מותנות בזמן מוגדר. -
בקורת ופרשנות
Vol. 43 (2010)בחוברת זו נבחנים היבטים שונים של מצבי גבול גאוגרפיים, אנתרופולוגיים ותרבותיים ומפגשים בין תרבויות, מחוץ לטריטוריה של הספרות העברית ובתוכה. המיצוב החברתי-תרבותי הסיפי מצטייר כאן במגוון אפשרויותיו, כמצב של אמביוולנטיות ושל עמימות, אך באותה עת גם כמקור של הפריה, המתאפשרת מתוך ניעות מתמדת אל האחֵר והימצאות בו-זמנית בטריטוריות תרבותיות שונות. לצד המושג ''לימינליות'' מתבררות אפשרויות שונות לגילומיו של המושג ''צדק פואטי'' , מהיבטיו החברתיים, הפילוסופיים, המוסריים והפואטיים.
החוברת מוקדשת בהוקרה עמוקה לפרופ' יהודה פרידלנדר ליובלו השבעים, ומגוון פרספקטיבות המחקר הכלולות בה משקפות את פועלו הרוחני של בעל היובל -
בקורת ופרשנות
Vol. 42 (2010)אסתטיקה פואטיקה וקריאות חדשות
החוברת מוקדשת לדיון בין ;תחומי הנוגע בזיקות שבין תיאוריות אסתטיות לבין חקר הספרות, בין פילוסופיה של הלשון לבין אונטולוגיה של ישויות בבדיון, בין היסטוריוגרפיה של התרבות לבין אתיקה ומחשבה מדינית, ועוד. כותבי החוברת מגיעים מתחומים אקדמיים שונים: פילוסופיה, חקר הספרות, חקר השיח, הרמנויטיקה, תולדות האמנות ופרשנות התרבות . לצד עיונים תיאורטיים עקרוניים הובאו בכרך זה פרשנויות והתבוננויות פואטיות במצע רחב של יצירות ספרות ואמנות מן הקלאסיקה של ימי הביניים והרנסנס , ועד למודרניזם האירופאי והעברי.
-
בקורת ופרשנות
Vol. 41 (2009)תאטרון יידיש: ספרות תרבות ולאומיות
גיליון זה יוחד לחקר תאטרון היידיש והוא בבחינת השלמת החסר בשיח האקדמי הישראלי סביב התאטרון היהודי שקדם להופעת התאטרון העברי.
כמה מאמרים עוסקים ביחסי הגומלין בין היידיש לעברית בזירת התאטרון משך מאות שנים, אחדים בוחנים את העשייה התאטרלית ביידיש בתנאים תרבותיים-חברתיים-פוליטיים שונים מחוץ למדינת ישראל, ואחרים מתמקדים בבחינת ההתפתחות ההיסטורית והרעיונית של נכסי צאן ברזל של תאטרון היידיש נוכח תמורות הזמן. -
בקורת ופרשנות
Vol. 40 (2008)נשים בתרבות יידיש
אסופת המאמרים המוגשת כאן לקורא העברי מנסה לעצב מחדש את המבט על מקומן של הנשים בתרבות יידיש , הן כנמענת או כנושא והן, בעיקר;כיוצרת. הקובץ מייצג במידה רבה גם את שלבי המחקר בנושא וגם את הוויכוח הפנימי באשר לאי-ההתקבלות של יוצרות היידיש. שני שלבים מאפיינים את המחקר המקובל ביצירת נשים: הראשון הוא זה הבודק את מקומן של נשים בתרבות הקנונית הגברית והשלב השני , המתאר את שחרורה של היוצרת מן הכפיפות להגמוניה הגברית ואת יצירתה האוטונומית. רוב המחקרים המובאים כאן הוצגו בכנס הרב-תחומי ''האשה בתרבות יידיש'' שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן באביב 2001 על ידי ''המרכז לחקר האשה ביהדות ע''ש פניה גוטספלד הלר'' ו''המרכז ללימודי יידיש ע''ש רנה קוסטה''. מלבד המאמרים כולל הקובץ פעם ראשונה בעברית מבחר מתורגם מיצירות פרוזה ושירה שנכתבו בידי יוצרות שאינן ידועות כלל לציבור קורא העברית.
-
בקורת ופרשנות
Vol. 38 (2005)טקסט, שפה, משמעות
החוברת מוקדשת לזיקות ולתחומי מגע בין הבלשנות לבין תורת הספרות והפואטיקה. המחקרים הכלולים בה עוסקים במגוון רחב של תחומים: בשאלות קוגניטיביות של יחסי מסמן-מסומן, בהקשרים סמנטיים ומצלוליים של פיגורות רטוריות, בבעיות של תרגום בכלל ושל תרגום הומור לשוני בפרט, ובפואטיקה תיאורית המתבוננת בשימת לב באופן שבו היסודות הלשוניים המרכיבים את הטקסט תורמים לפרשנותו.
